הטמעת הנגישות בעסק הוא תהליך מאתגר, אולם מחויב בחוק, החוק מפרט מה נדרש
לבצע בדיוק בכל נושא ואף מציב לוח זמנים.
חשוב להדגיש שנגישות אינה רק בכל הקשור למבנה. נגישות נדרשת בכל אינטראקציה בין הלקוח לעסק, נגישות השירות.
כדי להפוך עסק לנגיש, יש להנגיש את המבנים, להדריך את העובדים כיצד לתת שירות נגיש ומותאם לכל לקוח ובהתאם למוגבלותו, להנגיש את המוקד הטלפוני לאנשים חרשים, כבדי שמיעה ומתקשים בדיבור, להנגיש את אתר האינטרנט בעיקר לאנשים עם מוגבלות בראייה ובידיים, לייצר ערוצי תקשורת חלופיים ונגישים מול הלקוח, כגון מייל, פקס ו-SMS, לייצר מידע בפורמטים נגישים, להעסיק עובדים עם מוגבלות, לוודא שהפרסום נגיש ולהנגיש את האירועים והכנסים אותם מארגנים.

התפיסה העסקית טוענת: כפי שמטרתנו לוודא ש-100% מהמבנים והמוצרים והשירותים נגישים ונוחים לשימוש ל-100% מלקוחותינו, כשבין אלה גם אנשים עם מוגבלות. למשל, אם אתרי האינטרנט והמוקד הטלפוני והעובדים הם רק בשפה העברית, הארגון מפסיד את דוברי השפות הנוספות.
הצורך להטמיע נגישות בעסק הכרחית בכמה רבדים: עסקית, חברתית, תדמיתית, וחוקית.
מבחינה עסקית, מדובר בקהל לקוחות גדול – כ־20% מהאוכלוסייה אולם מספר הלקוחות הינו כפול ומכופל, מאחר לעסקים רבים האדם עם המוגבלות מגיע עם בני משפחה וחברים. כך שההכנסה מוכפלת רק בגין העדפת מקום נגיש על פני האופציה שאינה נגישה. ולכן ניתן לומר בוודאות שעסק נגיש יגדיל את היקף הלקוחות ואף את הרווחיות, ומומלץ להתייחס לתקציב הנדרש כאל השקעה ולא הוצאה.
מבחינה חברתית-תאגידית, לא ייתכן שעסק שמייחס חשיבות לנושאים חברתיים, יתעלם מקהל מטרה כה גדול ומיוחד של אנשים עם מוגבלות וקשישים ויעמיד עצמו בחשיפה לביקורת חברתית.
מבחינה חוקית והימנעות מסיכונים, כל ארגון שפועל לפי חוק נדרש להיערך ולפעול להנגשה.
חשוב לבצע את תהליך הטמעת הנגישות בצורה יעילה, מקצועית וחסכונית.
חובה שהיא זכות, זכות שהיא חובה- עסק נגיש, עסק מצליח/ אריאנה דוקרקר בקר, מורשת נגישות
הטמעת הנגישות בעסק הוא תהליך מאתגר, אולם מחויב בחוק, החוק מפרט מה נדרש לבצע בדיוק בכל נושא ואף מציב לוח זמנים.
חשוב להדגיש שנגישות אינה רק בכל הקשור למבנה. נגישות נדרשת בכל אינטראקציה בין הלקוח לעסק, נגישות השירות.
כדי להפוך עסק לנגיש, יש להנגיש את המבנים, להדריך את העובדים כיצד לתת שירות נגיש ומותאם לכל לקוח ובהתאם למוגבלותו, להנגיש את המוקד הטלפוני לאנשים חרשים, כבדי שמיעה ומתקשים בדיבור, להנגיש את אתר האינטרנט בעיקר לאנשים עם מוגבלות בראייה ובידיים, לייצר ערוצי תקשורת חלופיים ונגישים מול הלקוח, כגון מייל, פקס ו-SMS, לייצר מידע בפורמטים נגישים, להעסיק עובדים עם מוגבלות, לוודא שהפרסום נגיש ולהנגיש את האירועים והכנסים אותם מארגנים.
התפיסה העסקית טוענת: כפי שמטרתנו לוודא ש-100% מהמבנים והמוצרים והשירותים נגישים ונוחים לשימוש ל-100% מלקוחותינו, כשבין אלה גם אנשים עם מוגבלות. למשל, אם אתרי האינטרנט והמוקד הטלפוני והעובדים הם רק בשפה העברית, הארגון מפסיד את דוברי השפות הנוספות.
הצורך להטמיע נגישות בעסק הכרחית בכמה רבדים: עסקית, חברתית, תדמיתית, וחוקית.
מבחינה עסקית, מדובר בקהל לקוחות גדול – כ־20% מהאוכלוסייה אולם מספר הלקוחות הינו כפול ומכופל, מאחר לעסקים רבים האדם עם המוגבלות מגיע עם בני משפחה וחברים. כך שההכנסה מוכפלת רק בגין העדפת מקום נגיש על פני האופציה שאינה נגישה. ולכן ניתן לומר בוודאות שעסק נגיש יגדיל את היקף הלקוחות ואף את הרווחיות, ומומלץ להתייחס לתקציב הנדרש כאל השקעה ולא הוצאה.
מבחינה חברתית-תאגידית, לא ייתכן שעסק שמייחס חשיבות לנושאים חברתיים, יתעלם מקהל מטרה כה גדול ומיוחד של אנשים עם מוגבלות וקשישים ויעמיד עצמו בחשיפה לביקורת חברתית.
מבחינה חוקית והימנעות מסיכונים, כל ארגון שפועל לפי חוק נדרש להיערך ולפעול להנגשה.
חשוב לבצע את תהליך הטמעת הנגישות בצורה יעילה, מקצועית וחסכונית.
כותבת המאמר: אריאנה דוקרקר בקר, מורשת נגישות,
"בשביל הנגישות" – ליווי וייעוץ לעסקים, ארגונים ורשויות